דף הבית › מאמרים ומדריכים › רגולציה בישראל
רגולציה בישראל

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות ומצלמות אבטחה: מה השתנה לעסקים

מאוגוסט 2025 חל תיקון 13, ובמאי 2025 עודכנו הנחיות הרשות למצלמות. מה זה אומר לעסק שמפעיל מצלמות – בניסוח זהיר ועם מקורות.

נובמבר 2026 · 5 דק' קריאה
איור להמחשה – תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות ומצלמות אבטחה: מה השתנה לעסקים
איור להמחשה

הבהרה: המאמר מספק מידע כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. לבחינת חובות ספציפיות יש להתייעץ עם עורך דין או יועץ פרטיות.

מצלמות אבטחה הן כמעט תמיד מערכת שאוספת מידע אישי: דמויות, פנים, לוחיות רישוי ולעיתים קול. לכן הן נמצאות בלב דיני הגנת הפרטיות. בשלוש השנים האחרונות חלו בתחום שני שינויים משמעותיים: תיקון 13 לחוק ועדכון ההנחיות של רשות הגנת הפרטיות.

תיקון 13 בקצרה

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות אושר בכנסת באוגוסט 2024, פורסם ב-14.8.2024 ונכנס לתוקף ב-14.8.2025. לפי חומרי ההסבר של הרשות, בין השינויים העיקריים:

  • הגדרה רחבה יותר של "מידע אישי" ושל "מידע בעל רגישות מיוחדת".
  • המונח "בעל שליטה" במאגר מחליף את המונח הקודם, ומדגיש את האחריות.
  • צמצום חובת רישום המאגרים לקבוצות מסוימות (בהן גופים ציבוריים וסוחרי מידע מעל 10,000 איש), לצד חובת הודעה לגבי מאגרים עם מידע רגיש על מעל 100,000 איש.
  • חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות בקטגוריות מסוימות, ובהן גופים שעיקר פעילותם כרוך בניטור שיטתי בהיקף משמעותי.
  • סמכויות אכיפה מורחבות, כולל עיצומים כספיים, ופיצוי ללא הוכחת נזק בהליך אזרחי בנסיבות מסוימות.

הנחיות הרשות למצלמות

רשות הגנת הפרטיות מפרסמת הנחיות ייעודיות: הנחיה בנושא מצלמות מעקב במרחב הציבורי (4/2012) והנחיה לגבי מצלמות במקום העבודה (5/2017). שתיהן עודכנו במאי 2025. העקרונות החוזרים בהן כוללים:

  • מטרה מוגדרת ולגיטימית להצבת המצלמות, ושימוש במידע רק לאותה מטרה.
  • מידתיות – מיקום, זווית ושעות פעולה שאינם פוגעים מעבר לנדרש. הימנעות מצילום אזורים אינטימיים כמו שירותים ומלתחות.
  • שקיפות – שילוט ברור והודעה לעובדים על מיקום המצלמות ומטרתן.
  • הגבלת תקופת השמירה למה שנדרש למטרה.
  • אבטחת המערכת והרשאות צפייה מוגבלות, כולל תיעוד גישה.
  • זהירות מיוחדת בהקלטת קול ובשימוש באמצעים ביומטריים.

מה זה אומר לעסק או לרשת

  • למפות היכן מותקנות מצלמות ומה הן מצלמות.
  • לנסח מדיניות מצלמות כתובה: מטרה, שמירה, הרשאות, טיפול בבקשות.
  • לוודא שילוט בכניסות ובאזורים המצולמים.
  • להגביל את מספר האנשים שצופים בהקלטות ולתעד ייצוא קטעים.
  • לאבטח את המערכת לפי המלצות מערך הסייבר – בלי חשיפה לאינטרנט, עם סיסמאות ועדכונים.
  • לבחון האם הארגון נדרש למנות ממונה על הגנת פרטיות.
  • בהתקשרות עם ספק ענן או קבלן שירות – להגדיר בחוזה את חובות האבטחה והסודיות.

התפקיד של התכנון הטכני

חלק גדול מהעמידה בדרישות נקבע כבר בשלב התכנון: מיסוך אזורים (Privacy Masking) במצלמה, בחירת זווית שאינה חודרת לשטח שכנים, הגדרת תקופת שמירה אוטומטית במקליט, הרשאות משתמשים לפי תפקיד ויומן פעולות. קבלן מקצועי יכול ליישם את ההגדרות האלה, אבל המדיניות עצמה היא באחריות הארגון.

דוגמאות מעשיות למידתיות

  • מצלמה בקופה שמכוונת לאזור התשלום ולא למסך של העובד או לאזור המנוחה.
  • מצלמה בכניסה לבניין שאינה מצלמת לתוך חלונות של שכנים – ואם אי אפשר אחרת, מיסוך האזור.
  • הימנעות מהקלטת קול כשאין לכך הצדקה ברורה.
  • תקופת שמירה מוגדרת שמוחקת אוטומטית, במקום שמירה "כל עוד יש מקום בדיסק".

בקשות עיון וייצוא

אנשים עשויים לבקש לעיין במידע עליהם, וגורמי אכיפה עשויים לבקש קטעים. כדאי לקבוע מראש מי מוסמך לטפל בבקשות, איך מתעדים ייצוא קטע, ואיך מגנים על קטעים שיוצאו (למשל קובץ מוצפן או קישור מוגבל בזמן).

ספקים וקבלני שירות

קבלן שמתחזק את המערכת נחשף לעיתים לווידאו. ההסכם צריך לכלול סודיות, הגבלת גישה למה שנדרש לתחזוקה, ונוהל לגישה מרחוק. כשמשתמשים בשירותי ענן, יש להבין היכן נשמר המידע ומי יכול לגשת אליו.

רשימת מסמכים מומלצת לארגון

  • מדיניות מצלמות כתובה.
  • מפה או רשימה של מיקומי המצלמות ומטרתן.
  • נוסח הודעה לעובדים ושילוט.
  • רשימת בעלי הרשאות צפייה וייצוא.
  • תיעוד הגדרות השמירה והאבטחה.

את המסמכים כדאי לגבש בליווי יועץ משפטי או יועץ פרטיות, והקבלן יכול לספק את המידע הטכני הנדרש.

שאלות שכדאי לשאול לפני הוספת מצלמה

  • מה המטרה, והאם יש דרך פחות פוגענית להשיג אותה?
  • מי יצולם – עובדים, לקוחות, עוברי אורח?
  • האם המצלמה מצלמת אזור שבו יש ציפייה מוגברת לפרטיות?
  • כמה זמן צריך לשמור את ההקלטות כדי להשיג את המטרה?
  • מי יצפה בהקלטות ובאילו נסיבות?
  • איך יידעו האנשים המצולמים על קיום המצלמה?

תיעוד התשובות לשאלות האלה הוא בסיס טוב למדיניות המצלמות, ומראה שהארגון שקל את הנושא מראש. בחלק מהמקרים, כמו ניטור שיטתי בהיקף רחב או שימוש ביומטרי, כדאי לשקול הערכת השפעה על פרטיות בליווי מקצועי.

מה לא השתנה

חשוב לזכור שגם לפני תיקון 13 חלו על מצלמות עקרונות הפרטיות, והנחיות הרשות קיימות שנים רבות. מה שהשתנה הוא בעיקר היקף ההגדרות, האחריות המפורשת וסמכויות האכיפה. כלומר, ארגון שכבר פעל לפי ההנחיות נמצא בנקודת פתיחה טובה, וכעת כדאי לו לבדוק את התיעוד ואת האבטחה ולוודא שהם עדכניים.

לסיכום

תיקון 13 לא אוסר להפעיל מצלמות; הוא מחדד את האחריות ואת סמכויות האכיפה. עסק שמתכנן, מתעד ומאבטח את מערכת המצלמות שלו נמצא בעמדה טובה יותר – משפטית ותפעולית.

רוצים לבדוק מה מתאים לאתר שלכם?

השאירו פרטים ונחזור אליכם לתיאום סקר והצעת מחיר.

מקורות

  1. רשות הגנת הפרטיות – מדריך מקצועי לתיקון 13
  2. רשות הגנת הפרטיות – שאלות ותשובות על תיקון 13
  3. רשות הגנת הפרטיות – הנחיות למצלמות מעקב
  4. רשות הגנת הפרטיות – מצלמות במקום העבודה

המאמרים מספקים מידע כללי בלבד ואינם ייעוץ משפטי, הנדסי או בטיחותי. דרישות רגולטוריות משתנות – יש לבדוק את הנוסח העדכני מול הגורם המוסמך.

מאמרים קשורים

וואטסאפ התקשרו